זנות היא בין המקצועות העתיקים ביותר הידועים, לאחר שעסקה בצורה כלשהי מאז ימי קדם. זהו חילופי שירותי המין של אדם תמורת תשלום. בעוד חוקיות הזנות משתנה מתרבות לתרבות, היא אינה חוקית ברוב המדינות כיום. ההיסטוריה הארוכה והשנויה במחלוקת שלה כוללת חצרנים מפורסמים וויכוחים סביב מוסריותה ויעילותה.
העת העתיקה
בימי קדם, הזנות הייתה מוקפת בסטיגמה רבה. תרבויות רבות גינו אותה ותייגו את הזונות כאינדיבידואלים לא מוסריים. עם זאת, בחברות מסוימות, נחשבו לחלק הכרחי של הקהילה. הם נתפסו כאמצעי יעיל להבטיח את גידול האוכלוסייה ולשמור על מעמד בינוני של אזרחים.
ברומא העתיקה, הזנות הייתה חוקית באופן מפתיע. האימפריה הרומית הייתה למעשה אחת התרבויות הבודדות שהחליטו להסדיר את הזנות במקום להפוך אותה לפלילית. מטרתם העיקרית הייתה להגן על בריאות הציבור ועל התפשטות מחלות, כמו גם לשמור על הסדר הציבורי התקין. כל אדם שנמצא עוסק בזנות בלתי חוקית נעצר מיד והוטלו עליו קנסות כבדים.
אירופה של ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת
גם לזנות באירופה של ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת הייתה היסטוריה מורכבת. מספר אפיפיורים ניסו למגר את תופעת הזנות על ידי איסור על בתי בושת ואיסור על גברים לשדל לשירותים. אולם, ניסיונות אלה לא צלחו במידה רבה. למעשה, בכמה ערים באירופה עדיין פעלו מחוזות אור אדום מסורתיים בתקופות זמן אלה.
במהלך תקופה זו, הזנות הייתה מוסדרת ולעתים קרובות שימשה למטרה של מתן מקור הכנסה חייב במס עבור הערים המעורבות. אירופה של ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת הציבה דרישות מחמירות לזונות, כגון רישום בממשלה והגשה סדירה לבדיקות רפואיות. הם גם היו צריכים לשלם מסים, אחרת הם הסתכנו במעצר על ידי המשטרה.
המאה התשע עשרה
במאה ה -19, התפשטות מחלות מין גרמה להנהגת חוקים שהגבילו את העיסוק בזנות. חוקי המחלות המידבקות הידועים לשמצה של 1864 נחקקו באנגליה על מנת לבלום את התפשטות המחלות, במיוחד עגבת וזיבה. בשלב זה, הזנות פיתחה מוניטין מפוקפק וזכתה לשאט נפש בקרב בני המעמד הבינוני והגבוה.
בארצות הברית, ניו יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה באופן רשמי על זנות בשנת 1845. החקיקה קבעה כי כל מי שקיים יחסי מין תמורת כסף עלול להיקנס בסכום של עד 1,000 דולר או להיכלא לתקופה של עד שנה. מדינות אחרות החלו ללכת בעקבותיה במהירות, וכתוצאה מכך הוציאה הזנות מחוץ לחוק ברחבי המדינה עד סוף המאה.
המאה העשרים
במאה העשרים חלו שינויים רבים בהסדרת הזנות. במדינות כמו הולנד וגרמניה, הזנות עברה דה-קרימינליזציה והוסדרה על ידי המדינה. זה איפשר לממשלה לשלוט במסחר, לוודא שהזונות נרשמות כראוי ועוברות בדיקות רפואיות סדירות. עם זאת, מערכת זו לא היתה נטולת פגמים. פמיניסטיות רבות טענו שאי-הפללה תועיל לסרסורים ולסוחרים יותר מאשר לזונות.
מצד שני, מדינות כמו יפן וארצות הברית המשיכו להוציא את הזנות אל מחוץ לחוק ולהפוך אותה לפלילית. הייתה לכך השפעה דרסטית על כלכלת ארה"ב וביקורת נרחבת. בשנות ה-40 של המאה ה-20, הזנות התגלתה בערים מרכזיות בארצות הברית כמו ניו יורק, שיקגו ולוס אנג'לס. הדבר עורר זעם ציבורי רב והוליד כמה קמפיינים גדולים נגד זנות.
היום
כיום, חוקיות הזנות משתנה ממדינה למדינה. במדינות מסוימות, כמו הולנד וגרמניה, הזנות מוסדרת על ידי המדינה וחוקית לחלוטין. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, זה לא חוקי ברוב האזורים. הזנות המשיכה לעורר ויכוחים סביב מוסריותה ויעילותה. הדעות עדיין חלוקות היום.
לסיכום, זנות היא מקצוע עתיק יומין שעורר דעות מוצקות מתרבויות רבות ושונות לאורך ההיסטוריה. היא זכתה לגינוי ולאישור באמצעים שונים בחלקים שונים של העולם. כיום, חוקיות הנוהג נותרה מגוונת ושנויה במחלוקת. הנושא יישאר ללא ספק מקור לוויכוח סוער בשנים הבאות.
